קונספט · אב טיפוס ווב פעיל · 2026
Leeway עוזר לנוסעים לתכנן את ההגעה לנתב״ג: מזמינים מראש חלון זמן לביקורת הביטחון, ועוקבים אחרי ההתקדמות בשדה.
פרויקט קונספט. אב הטיפוס רץ בכל דפדפן, אבל אינו מחובר למערכות ההזמנה או הביטחון של השדה.
01 האתגר
בנתב״ג, נוסעים יוצאים עוברים בכניסה לטרמינל תשאול ביטחוני קצר, עוד לפני הצ׳ק-אין. קשה לצפות כמה זמן הוא ייקח, ולכן רוב האנשים פשוט מגיעים שלוש שעות מראש. Leeway מחליף את הניחוש הזה בחלון זמן מוזמן.
״אני תמיד מגיעה לשדה כשלוש שעות לפני הטיסה.״מרואיינת 4
02 מחקר וכיוון
ארבעה ראיונות הצביעו על אותו דבר: נוסעים לא יכולים לדעת כמה זמן ייקח השדה, ולכן מגיעים מוקדם ליתר ביטחון.
שעתיים וחצי עד שלוש וחצי לפני ההמראה, בכל טיסה.
התגובה בעיצובחלונות הזמן נגזרים משעת ההמראה של הטיסה.
בטיסה אחת זה הביטחון, בטיסה הבאה הצ׳ק-אין.
התגובה בעיצובמזמינים רק את הביטחון. הצ׳ק-אין מוצג, אבל לא מובטח.
דרכון וכרטיס עלייה למטוס בעמדה.
התגובה בעיצובה-QR מוצג לצד המסמכים, לא במקומם.
הספירה מתוך ארבעה ראיונות אמיתיים. ארבעה תרחישים מדומים שימשו רק לסימון הנחות לבדיקה. שיטת המחקר
פרסונה ראשית
פעם איבד יותר משעה כשסגרו עמדה. מאז הוא תמיד מגיע שלוש שעות מראש. חסרה לו שליטה, לא סבלנות.
פרסונה משנית
מתכננת עם כלים משלה. ההמתנה הארוכה שלה הייתה בצ׳ק-אין, ולכן Leeway משרת אותה פחות.
הציונים (1 = תסכול, 5 = מוטיבציה) הם הערכות תרחישיות שלי מתוך תרגיל מפות המסע, על בסיס מחקר הפרסונות. הם לא נמדדו אצל משתתפים.
Leeway מזמין את ביקורת הביטחון ומלווה את הנוסע עד סוף הצ׳ק-אין. הצ׳ק-אין מופיע כשלב הבא, בלי שעה שמורה, כי משכו תלוי בדברים שאי אפשר להזמין.
03 עיצוב Leeway
בחירה אחת בהזמנה, מסך בית שמשתנה עם הנסיעה, ואישור שעובד גם תחת לחץ.
A · הזמנה
בווירפריימים הראשונים ביקשתי שתי בחירות: חלון לביטחון וחלון לצ׳ק-אין. את השני הורדתי: אחרי תשאול שאי אפשר לצפות את משכו, חלון לצ׳ק-אין הוא ניחוש שמתחפש להזמנה.
המסך מציע עכשיו תשעה חלונות של 20 דקות, שנבנים משעת ההמראה. האחרון מסתיים שעתיים לפני ההמראה.
B · מעקב
מסך הבית שומר על מבנה אחד, אבל כרטיס הסטטוס משתנה לפי מצב הנוסע, כך שהפעולה הבאה תמיד ברורה מאליה.
C · נגישות
בעמדה, ה-QR נפתח במסך מלא בהקשה אחת, ומעטפת האפליקציה שמורה במטמון כך שהיא עולה גם בלי קליטה.
נוסעים רבים לא קוראים עברית, ולכן הממשק פועל בעברית, אנגלית, ערבית ורוסית, בכיוון ימין-לשמאל איפה שצריך. בורר השפה נמצא במסך הבית, איפה שמי שלא קורא את הממשק ימצא אותו.
שפה חזותית
מתוך ארבעה כיוונים שפיתחתי, ויתרתי על השובב ביותר: טון עליז לא התאים לרגע הלחוץ ביותר במסע.
04 אינטראקציה ואב טיפוס
אב טיפוס עובד ב-HTML, CSS ו-JavaScript. עברו על הזרימה המרכזית, ואז נסו בעצמכם.
צולם מאב הטיפוס. כרטיס הטיסה מבוסס על רשומת המראה לדוגמה; זמינות החלונות מדומה.
הקלידו טיסה אמיתית שיוצאת מנתב״ג בימים הקרובים, והחלונות יחושבו לפי שעת ההמראה שלה.
05 תוצאות ורפלקציה
צפיתי בעד שבעה אנשים מנסים את אב הטיפוס, באופן לא פורמלי. התגובות שלהם הובילו לשינויים האלה.
שדה ריק פתח פעם מסך שגיאה שלם, ואנשים קפאו. עכשיו הטופס מסמן במקום מה חסר.
אחרי: השדות לתיקון מסומנים במקום.
הסבב הראשון הציע פס תאריכים וחלונות לאורך כל הבוקר. הרשת הסופית מציגה רק את התשעה שמתאימים לטיסה.
אחרי: חלונות שנגזרים משעת ההמראה.
אנשים שאלו מה בעצם הם מזמינים. הדרכה בכניסה הראשונה מצביעה עכשיו על הפקדים האמיתיים.
חלק מהבודקים לא קוראים עברית. זה השינוי שהשפיע הכי הרבה.
השדה מקבל עכשיו גם פורמטים של דרכונים לא ישראליים.
הבנייה הראשונה הקפיאה את חלונות הדוגמה מפיגמה; טיסה ב-21:10 קיבלה חלון ב-6:40. הכלל יושב עכשיו במקום אחד בקוד.
שלב אחד שמזמינים שמר על זרימה קצרה והקל לוותר על מסכים.
ערך בקובץ עיצוב יכול להיות דוגמה או כלל. היום אני מסמן מה מהם לפני שבונים משהו.
נספח
לוחות המחקר המלאים, שיטת המחקר והערות מימוש, למי שרוצה להעמיק.
ראיינתי ארבעה אנשים. במקביל כתבתי ארבעה ראיונות מדומים כדי לבדוק הנחות שלא היה לי את מי לשאול עליהן: נוסע עסקים תדיר, הורה לילדים קטנים, גמלאי שנמנע מאפליקציות חדשות ועובד תפעול בשדה. הם מסומנים כמדומים בכל מסמך, לא שימשו לבניית הפרסונות ולא מצוטטים כראיה.
| תובנה | ראיונות אמיתיים | תרחישים מדומים | שימוש |
|---|---|---|---|
| הגעה מוקדמת קבועה, בלי קשר לעומס | 3/4 | 3/4 | ראיה |
| צוואר הבקבוק זז בין ביטחון לצ׳ק-אין | 3/4 | 2/4 | ראיה |
| הזיהוי נעשה לפי מסמכים פיזיים | 3/4 | 1/4 | ראיה |
| שם ומספר טיסה אולי לא מספיקים לזיהוי | 0/4 | 1/4 | השערה |
| נוסעים פחות טכנולוגיים עלולים לנטוש הרשמה דיגיטלית | 0/4 | 1/4 | השערה |
שדה הדרכון נולד מההשערה הראשונה. הוספתי אותו בכל זאת, כי עלות הטעות לא סימטרית: שדה אחד נוסף מול נוסע שלא מזוהה בעמדה. זה גם עקבי עם הממצא האמיתי, שהדרכון הוא המסמך הראשון שמבקשים.
הבדיקה הייתה תצפית לא פורמלית בעד שבעה אנשים, בלי הקלטה ובלי משימות מוגדרות. כלי אנליטיקס הותקנו אבל לא תיעדו כניסות באופן אמין, ולכן אין נתונים כמותיים.
מרואיינת אמיתית אחת סיפרה שהתור עצמו נעשה מהיר יותר בשנה האחרונה. ובכל זאת אנשים מגיעים שלוש שעות מראש, וזה הצביע על חוסר הוודאות, ולא על אורך התור, כבעיה.
בדקתי פעמיים כל שלב במפות המסע מול ה-Sitemap. מסכים שאין להם שלב במסע (שאלות נפוצות, צור קשר, היסטוריית טיסות) ירדו, וכך גם חלון הצ׳ק-אין בהרשמה. המבנה הסופי כולל שני מצבים עם מעברים אוטומטיים ביניהם. מבחן הקבלה של הפרסונה הראשית מסומן על הלוח כעובר חלקית: האפליקציה עדיין לא חוזה עומס בצ׳ק-אין.
אב הטיפוס כתוב ב-HTML, CSS ו-JavaScript נקיים ומתארח ב-GitHub Pages. בניתי אותו עם עוזר קוד מבוסס AI, מתוך קובץ הפיגמה שלי, ועברתי על התוצאה מסך אחר מסך. חיפוש הטיסה משתמש במקורות ציבוריים בלי מפתח: לוח ההמראות הפתוח של רשות שדות התעופה לתאריך, שעה וטרמינל, ומאגר מסלולים כגיבוי. שם ומספר דרכון לא יוצאים מהמכשיר.
| התנהגות | בנייה ראשונה | אחרי חידוד |
|---|---|---|
| חלונות זמן | ערכי דוגמה שהועתקו מהפריים בפיגמה | תשעה חלונות של 20 דקות שנבנים אחורה משעת ההמראה, מוגדרים במקום אחד |
| טיסה לא מוכרת | נפל חזרה למסלול הדמו | מציג את המספר שהוקלד בפועל, בכרטיס ניטרלי |
| נוסעים נוספים | אפשר היה להוסיף אבל לא להסיר | פעולת הסרה עם מספור מחדש |
השאלה ששינתה את העיצוב יותר מכל עלתה בזמן הבנייה: אם חלון הצ׳ק-אין תלוי לגמרי בתשאול שאי אפשר לצפות, למה להציע אותו כבחירה בכלל? היא הורידה בורר שלם ממסך ההרשמה.
